Moralis quid agas, quo tendas anagogia.”
Comp. Alexander’s edition of Kitto’s Cyclopædia of Biblical Literature, s. v. Lyra. [↑]
[28] The above-mentioned exegetical canons, however, are not peculiar to the Kabbalah. They have been in vogue among the Jews from time immemorial. Thus the difficult passage in Isa. xxi, 8 , ויקרא אריה which is rendered in the Authorised Version, and he cried, A lion! or ‘as a lion,’ as the margin has it, is explained by the ancient Jewish tradition as a prophecy respecting Habakkuk, who, as Isaiah foresaw, would in coming days use the very words here predicted. (Comp. Isa. xxi, 8, 9 , with Hab. ii, 1 ); and this interpretation is obtained by rule i; inasmuch as אריה lion and חבקוק Habakkuk are numerically the same, viz.:—
| ה | י | ר | א | and | ק | ו | ק | ב | ח | |||||||||
| 5 | + | 10 | + | 200 | + | 1 | = 216 | and | 100 | + | 6 | + | 100 | + | 2 | + | 8 | = 216 |
(See the Commentaries of Rashi, Ibn Ezra, and Kimchi on Isa. xxi, 8 .) Again, in the fact that Jacob made Joseph ‘a coat of many colours’ ( Gen. xxxvii, 3 ), as the Authorised Version has it, or ‘pieces,’ as it is in the margin, the Midrash or the ancient Jewish exposition, sees the sufferings of Joseph indicated; inasmuch as פסים according to rule ii, is composed of the initials of פוטיפר Potiphar, who imprisoned Joseph; סוחרים merchants ישמעאלים Ishmaelites and מדינים Midianites, who bought him and sold him again as a slave. ( Gen. xxxvii, 25–28 ; xxxix, 1; comp. Rashi on Gen. xxxvii, 3 .) For more extensive information on this subject, we must refer to Ginsburg’s Historical and Critical Commentary on Ecclesiastes, Longman, 1861, p. 30, &c. [↑]
[29] The limits of this Essay preclude the possibility of entering into a disquisition on the seventy-two Divine names. Those who wish to examine the subject more extensively we must refer to the Commentaries on the Sohar ( Exod. xiv. 19–31 ), mentioned in the third part of this Essay; and to Bartolocci, Bibliotheca Magna Rabbinica, Pars iv, p. 230 seq., where ample information is given on this and kindred subjects. [↑]
[30] יחודא רכל יוכמא איחו יחודא למנרע ולשואח רעותא. יחודא דא חא אמרן בכמח דוכתי יחודא דכל יומא איחו יחיד דקרא ידו״ד קימאה אלחינו ידו״ד חא כלחו חד וע״ד קרי אחד. חא תלת שמחן חיך אינון חד ואף על גנ דקרינן אחד חיך אינון חד אלא בחויונא דרוח קרשא אתידע ואינון בחיזו דעינא סתימא למנדע דתלתא אלין אחד. ודא איחו רזא דקול, דאשתמע קול איחו וזר ואייחו תלתא גוונין, אשא ורוחא ומיא וכלחו חז ברזא רקול ולאו אינון אלא חד. אוף הכא י״י אכהינו י״י אונון חד, תלתא גוונין ואינון חד. ורא איהו קיל דעביד בר נש ביחודא ולשואח רעותיה ביהודא דכלא מאין טות עד סופא. דכלא באאי קול דקא עביד בחני תלתא דאינון חד, ודא [[139]]איהו יחודא דכל יומא דאתגלי ברזא דרוח קדשא. וכמה גוונין דיחודא אתערו וכלהו קשוט מאן דעביד האי עביד ומאן דעביד האי עביד, אבל האי יחודא דקא אנן מתערי מתתא ברזא דקול דאיהו הד, דא הוא ברירא דמלה. זוהר הלצ ב׳ דף מ״ג ב׳ [↑]
[31] רבי אלעזר הוה יתיב קמיה דר״ש אבוי אמר ליה הא תנינן אלהים בכל אתר דינא הוא, יו״ד ה״א וא״ו ה״א אית אתר דאקרי אלהים כגון אדני יהוה, אמאי אקרי אלהים והא אתוון רחמי אינון בכל אתר אמר ליה הכי הוא כתיב בקרא, דכתיב וידעת היום והשבות אל לבבך כי י״י הוא האלהים, וכתיב י״י הוא האלהים. אמר ליה מלה דא ידענא דבאתר דאית דינא אית רחמי, ולזמנא באתר דאית [[140]]רחמי אית דינא אמר ִיה תא חזי דהכי הוא ידו״ד בכל אתר רחמי ובשעתא דמהפכי חייביא רחמי לדינא כדין כתיב יהוה וכרינן ליה אלהים, אבל תא חזי רזא דמלה ג׳ דרגין אינון וכל דרגא ודרגא בלחודוי ואענ׳ דכלא חד ומתכשרי בחד ולא מתפרשי דא מן דא: זוהר חלק ג׳ דף ס׳ה א׳ [↑]
[32] מאן דאמר אחד אצטריך לחיפא אל״ף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי אות כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו אמרו ליה תו אמר תרינאינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנכא אמת, וכד מתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא: זוהר חלק ג׳ דף קס״ב א׳ [↑]
[33] Comp. Galatinus, De Arcanis Cathol. lib. ii, c. 3, p. 31; who says that some Codices of the Chaldee paraphrase in Isa. vi, 3 , had also קדיש אבא קדיש בריא קדיש רוחא קדישא the Holy Father, the Holy Son, and the Holy Ghost; see also Wolf, Bibliotheca Hebreca i, 1136; Graetz, Geschichte der Juden vii, 249. [↑]