[49] Introduction to the Commentary. [↑]
[50] Introduction to the Commentary. [↑]
[51] Commentar zu Kohelot und dem Hohen Liede von R. Samuel ben Meier herausgegeben von Adolph Jellineck. Leipz. 1855. This Commentary has just been published for the first time, edited by the learned Adolph Jellineck, [[43]]who constantly enriches the Hebrew literature by bringing before the public some ancient writings. [↑]
[52] See Zunz, zur Literatur und Geschichte, i. 70, 71. [↑]
[53] Introduction to the Commentary. [↑]
[54] See Reland, Analecta Rabbinica, Vitæ celeberrimorum Rabbinorum, p. 69–80. Fürst, Biblioth. Judaica, i. p. 251–257. Herzog, Realencyklopädie, art. Aben Ezra. [↑]
[55] Introduction to the Second Gloss. [↑]
[56] Introduction to the First Gloss. [↑]
[57] Preface to the Commentary. [↑]
[58] פירוש ׳ן כספי. אמר יוסין כספי אחר שקדﬦ לזו פי׳ קהלת ומשלי שהבר שלמה ע״ה בחכמתו ראוי לנו שנכתוב דברים מה בפי׳ שיר השירים שחבר גם כן שלמה ע ״ה, ואין אני צריך לפרש המלות כי כבר פירשוﬦ לפני, לכן לﬡ אדבר רק על כונת הספר הזה בכלל, וארמוז רמזים בפרטיﬦ, זגם זאת הכוונה לא מלבי, כי המאור המאיר לאדץ האיר עינינו בזה כשהודיעו זה ובפרט פרק נ״ﬡ משלשי, ודי בו באוהו רמז לנו ולדומ׳ לנו, ולכן אומר שאין ספק אצלי שזה הספר הוא מן ממין השוי מן המשלים שזכר המורה ז״ל בתחלת ספרו שאיז כל מלה יש במשל לענין הנמשל כמו שהוﬡ הענין באותה הפרשה שזכר שגﬦ הוﬡ מעניני החשוק והחשוקה כמו שהוﬡ ענין זה הספר, רק שאין העניניﬦ שוים בוה, כי אותו הספור הוﬡ משל לדבוק החמרי והצורה הטכעית, וזה הספר הוﬡ משל לדבוק השכל הפועל עם שכל האדם, שהוא נחלק לד׳ מינים, זהנכבד שבם הוא השכל הנאצל, ולכן כוון שלמה ע״ה לרמזו בכל זה הספר בפרט ואם הענין נאות לכלל, ולכן היותר מדוקדק הוא שקרא היפה בנשים זה הכח היותר יקר, וקרﬡ הרוד הנעים השכל הפעל. אבל ג״כ כוון לרמוז על כלל הנפש המדברת, פי זה צריך במשלנו בכמה מקומות בזה הספר, וידוע כי זה השכל הפועל הוﬡ [[48]]המניע המעורר ואת הנפש עד שיבﬡ מן הכח אל הפועל, כמו שירוע ליודע החכמות, וגם תצטרך הנפש שתדרוש אותו שכתו״, אם תדרשו וימצﬡ לך, ואחר שיבארנו וה הענין בכלל, אין לנו צורך מבאר פרטי המאמרים ואין טעﬦ מיוחר במכוון רק במעט מהם להעיר על זה ער שרובו שהוﬡ כללו אינו רק יפויים ותקויים דרך מלאכת השיר וידועת הגיון וזה הודיענו שלמה ע״ה בראש ספרו וﬡ׳ שיר השירים, יודע עוד ענין כולל והוא כי שלמה ע״ה חבר ג, ספרים הנמצאים בידינו, ובעבור שדבור הנביאים ע״ה הוﬡ על ג, מינינ שכלו נגלה ופשוטו אין בו תוך כלל, וזה נקרﬡ כלו כסף, והאחד שכלו נסתר אין בו גנלה רק משל ודמיון נמור, וזה כלו זהב, והאחד שיש בו נסתר וגננלה, אשר זה יכונה תפנחי זהב, לכן תבר שלמה ע״ה נ׳ הספרים, והיה קהלת מן המין הראשון, ושיר השירימ מן המין הב׳ ומשלי מן המין השלישי, וזכור זה והקש על זה בתורה ובכל כתבי הקדש והנביאים ע״ה אך במאמר ובמאמר בסכנה נדבר בזה נחליף מין במין עד שנחליף חי במות, כי זה יביאנו לא׳ מב׳ טעיות אם הניתם במאמרם מה שהוא כזב ושקר, ומה שלא היה כוונת האומר אותו ולא יהיה א״כ מה שנא׳ אנחגו גקרא פירש אבל הוא חביר ותדוש ספר, ולא אקרא אגי פירש אלא א״כ נכא עד תכלית כווגת המחבר הספר, ופני הספר יוכיחו במין מין בחינת זכי המוח וטובו השכל המתישבים כי לא נוכל לעשות מופתים נמורי על זה, ודיכי האמת עד לעצמו, עוד דע עגין יקר והוא כי בזה כוון למשה ע״ה כמו שכוון ביתר ספריו, וכן כל הנביאים ע״ה לפרש מלות ושמות נפררות שבאו בתורת משה ובפרט ממה שכתוב בתורה כעגין מעשה בראשית ומעשה מרכבה שזהו עקר התירת, נשמע הפלנת [[49]]תחבולת המלאכה שעשו הנביאים ע״ה ואחריהם ר׳ז׳ל בספריהם כאשר רצן להעמיק רמז לא יזכדו שם למלה כמו שהם בתירה אבלל ימירוהו בשם ומלה אחרת שהוה כמו נרדף לראשון ע״ד יין וחמר פ־דס, ומזה המין הפלגת בדבר ר׳ז׳ל כי לא נעלמה מהם חכמה, אבל ׳לא צריכים אנחנו בזה ודי באלו הע־ות זה הספר לפי כוונתינו, ולאל ההודאה ית׳ שמ אמן. [↑]